החלטה בתיק עת"מ 21740-04-11

לפני בקשה לצו ביניים להורות למשיבה 1, ועדת המשנה לתכנון ולבניה הרצליה (להלן: " ועדת המשנה") שלא להנפיק היתר לבניית מקוואות טהרה לנשים ולגברים על מגרש בשטח של 1,739 מ"ר הידוע כגוש 6667 חלקה 748 ברחוב שלמה המלך, הרצליה פיתוח (להלן: " המגרש") ולאסור על מי מהמשיבות לערוך מכרז לביצוע עבודות למימוש ההיתר.

לציין כי המגרש נמצא בבעלות עיריית הרצליה ויעודו " מגרש לבניין ציבורי" על פי תוכנית המתאר הר/1377 א' משנת 1984.

לטענת המבקשים, המתגוררים בסמוך למגרש, הוקצה המגרש לטובת הקמת המקוואות מקום שאלו כלל לא נדרשים, כאשר מאחורי היוזמה עומדת המשיבה 5 (להלן: " העמותה") שגם מממנת את הבנייה והכל לשימוש חבריה הספורים, בעלי הון. המבקשים טוענים כי לא ניתן להקצות מקרקעין ציבוריים לכל מטרה ובכלל זה להקמת מקוואות, מבלי שתהא פרוגרמה לצרכי ציבור הערוכה כדין והמבוססת על הצרכים הציבוריים באזור המגרש. ההחלטה להקים את המקוואות דווקא במגרש זה איננה סבירה באופן קיצוני שכן השכונה בה מצוי המגרש הינה בעלת צביון חילוני, בקרבת מקום יש מקווה חדש אשר עומד שומם רב ימות השנה וממילא הצורך של תושבי האזור בשירותי דת מסופק על ידי המקווה הקיים. למעשה, מדובר בהקצאת נכס ללא תמורה לגוף פרטי תוך עקיפה בוטה של נוהל הקצאת מקרקעין ללא תמורה. בנסיבות אלו, וגם משלא פורסמה ההחלטה לבנות מקוואות ולא ניתנה זכות טיעון לתושבי האזור, דינה של ההחלטה להתבטל.

כאמור, בגדרה של העתירה גם צו הביניים, אשר נחוץ לטענת המבקשים כדי לשמור על המצב הקיים, עד אשר תתברר לאשורה טיבן של החלטת ועדת המשנה ועיריית הרצליה. שכן, מימוש היתר הבניה יעמיד אותם מול עובדה מוגמרת - מבנה קיים, כאשר עלול להיות קושי להשיב את המצב לקדמותו ולהסב את יעוד המקרקעין למטרות לשמן נועד מלכתחילה. נטען כי למשיבות ולציבור בודאי לא יגרם נזק מהותי ממתן הצו שכן המשיבה 3 טרם השלימה את ההיבטים הטכניים של קבלת ההיתר, ואילו הציבור יכול להשתמש במקוואות אחרים המצויים במרחק לא גדול.

המשיבות טוענות כי העתירה הוגשה על ידי קומץ תושבים המבקשים למנוע בניית מבנה ציבור בחצר ביתם. זאת, למרות שהבניה מתחייבת מכוח תוכנית בניין עיר מאושרת עוד משנת 1984. המשיבות מדגישות כי תושבי האזור פנו לעירייה בבקשה להקמת מקווה אשר ישרת את המתגוררים במערב העיר: הרצליה פיתוח ונוף ים, כ - 15,000 תושבים נוסף על אורחי המלונות שלאורך חוף הים. בכל הרצליה כולה פועלים 4 מקוואות, כאשר המקווה עליו הצביעו המבקשים כמקום טהרה הנמצא בסמוך, הינו למעשה ממזרח לכביש החוף, בשכונת הרצליה ב' והוא עתיד לשרת לא רק את האוכלוסייה המתגוררת שם כיום אלא גם את אוכלוסיית  1,000 יחידות דיור העומדות להתווסף. המקוואות נשוא העתירה עתידים לקום ממערב לכביש החוף. עוד מדגישות המשיבות כי אין מדובר בהקצאת המגרש לטובת העמותה, כי אם בבניה ציבורית לכל דבר ועניין אשר תשרת את תושבי העיר. הסיוע של העמותה מתמצה בהיותה תורמת המימון להקמת המבנה, כפי שהיא עושה למטרות ציבוריות נוספות בהרצליה. הבחירה דווקא במגרש הנוכחי הנבעה מהעובדה כי הוא מצוי בבעלותה של עיריית הרצליה, אין עליו פולשים, והוא ממקום בלב השכונה אותה הוא אמור לשרת. היעוד שנקבע לו הוא יעוד שקט במיוחד ואינו מייצר כל מטרד לסביבה. כמו כן המקוואות עתידים לקום רק על מחצית מהמגרש, וכך תוכל מחציתו האחרת למלא אחר יעוד ציבורי נוסף בבוא העת, באופן שהקרקע תנוצל באופן מיטבי. הבחירה דווקא במגרש זה נובעת מבחירה מושכלת, מנומקת וסבירה התואמת את השימוש הציבורי וצופה פני עתיד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, דין הבקשה לצו ביניים להדחות.

סיכויי העתירה אינם גבוהים מאחר שמדובר בקרקע בבעלות העירייה, שיעודה ציבורי, והבקשה להיתר תואמת תוכנית ללא הקלות, חריגות או סטיות הימנה. אופי המבנה העתיד לקום מתחשב ביעוד המגורים של המקרקעין הסמוכים, ובעובדה כי במערב הרצליה אין מקוואות. על פי הצהרת העירייה אין כוונה להקצות את המבנה לעמותה, והבעלות וניהול המקווה העירוני ישארו בידיה. זאת ועוד, החלטת מועצת העיר להקצות תקציב לתכנון המקוואות התקבלה עוד בחודש אוגוסט 2010, והמבקשים ידעו עליה לכל המאוחר בחודש אוקטובר 2010 עת ביקשו לקבוע פגישה עם ראש העיר. טענת השיהוי אותה העלו המשיבות ביחס לעתירה שהוגשה רק בחודש אפריל 2011, איננה בנסיבות אלו משוללת יסוד.

אשר למאזן הנוחות, ההליכים הקשורים בהקמת המקוואות החלו עוד בשנת 2007, ובהינתן על פני הדברים הצורך בקיומם של המקוואות, אינני מוצאת מקום לעיכוב הליכי הוצאת ההיתר והבניה.

המזכירות תודיע החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.